כיצד לבצע סטריליזציה באמצעות אור UV בצורה נכונה (בלי בעיות)
סטריליזציה באמצעות אור UV היא בעצם משחק של דיוק. יש צורך שאור UVC באורך גל של 253.7 ננומטר יפגע ב-DNA של המיקרואורגניזמים. זה נשמע כמו דבר שניתן למצוא בספרי לימוד, אך במציאות זו אינה משימה קלה. בילינו 15 שנים בניסיונות להשיג תוצאות טובות, וזאת על ידי שימוש במעטפות קוורץ וחומרים כימיים מיוחדים.
רוב הנורות הרגילות לא מסוגלות לעמוד בחום הגבוה. הן מתחממות יותר מדי, ולכן נשרפות מוקדם מדי. זה מעצבן מאוד.
המאבק בין ההספק לבין החום
העניין הוא שאי אפשר פשוט להגדיל את ההספק ולהניח שהכל יהיה בסדר. אם הצינור קצר מדי להספק שאנו מפעילים, האלקטרודות יתחממו יותר מדי.
אנו משתמשים במערכות לחץ גבוה כדי להכניס יותר הספק לחלל קטן יותר. זה מאפשר פעולת סטריליזציה יעילה יותר. אך יש גם בעיה – הספק גבוה יוצר הרבה חום בחלקים השונים של הנורה. אם מאווררי הקירור אינם יעילים, הנורה תתחמם יותר מדי, ועוצמת האור UV תפחת.
למה הזכוכית והמתכת חשובים כל כך
אנו משתמשים בזכוכית קוורץ בעלת רמת מעבר גבוהה. למה? כי אנו רוצים שהפוטונים יצאו מהנורה, ולא ייתקעו בתוך הזכוכית.
יש גם את בעיית “הקצה השחור”. יש נורות שהקצוות שלהן הופכים שחורים. זה קורה בגלל תהליך של ספטרינג. כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בסגסוגות אלקטרודות מיוחדות. זה שומר על יציבות הארקה. בשבילכם, זה אומר שהנורה תחזיק מעמד יותר זמן, ולא תצטרכו להחליף אותה.
עיצוב לעולם האמיתי
כשצריך להחליף 50 נורות בקו ייצור, הדבר האחרון שרוצים זה חלקים שלא מתאימים או שאינם עובדים כראוי.
אנו משקיעים הרבה מאמץ בוודאות שכל החלקים יתאימו זה לזה. המערכות האלו נועדו לעמוד בתנאים קיצוניים – רעידות, אבק, לכלוך – והן ימשיכו לעבוד בכל מצב.